סיכום נזקים לרבעון הראשון לשנת 2020

לא רק בגלל הקורונה: היקף נזקי מזג האוויר לחקלאים ברבעון הראשון של השנה: למעלה מ-100 מיליון ש"ח - מתוכם למעלה מ-50 מיליון ש"ח בחודש האחרון בלבד.

נהבחודש האחרון כולנו עסוקים בקורונה ובנזקים הכלכליים הנגרמים כתוצאה מהמגפה, בין השאר, לחקלאות הישראלית. אולם, מתברר כי החקלאים סבלו בתקופה האחרונה מנזקים גדולים כתוצאה מנזקי מזג האוויר ומתופעות טבע שונות. מסיכום נתוני הרבעון הראשון של שנת 2020 שנערך בקנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, עולה כי הקרן תפצה את החקלאים בהיקף של למעלה מ-100 מיליון ש"ח כתוצאה מנזקים שאירעו לגידולים השונים בחודשים ינואר-מרץ. בחודש מרץ בלבד, מאז התפרץ נגיף הקורונה בישראל והנזקים הכבדים שנגרמו כתוצאה ממנו לחקלאים המקומיים, נזקי מזג האוויר השונים גרמו לנזקים של למעלה מ-50 מיליון לחקלאים.
 
יצויין כי מדובר באומדן ראשוני בלבד כאשר היקף הנזקים הסופי יוודע רק בחודשים הבאים.
 
על פי נתוני קנט, למרות ההיבטים החיוביים של החורף הגשום, במהלך הרבעון הראשון של השנה התרחשו מספר אירועים אקלימיים משמעותיים שגרמו לפגיעות קשות ולאלפי דיווחי נזקים לגידולים השונים. בקנט מציינים כי כתוצאה מההתחממות הגלובאלית, האירועים השונים הפכו לקיצוניים יותר וגרמו לנזקים כבדים בזמן קצר:  בשבוע הראשון של ינואר ירדו כמויות גדולות מאוד משקעים, חלקם במטחים כבדים של גשמים, מצפון הארץ ועד לצפון מערב הנגב. בצפון הארץ ובמישור החוף הדרומי  ירדו למעלה מ-100 מ"מ של משקעים שגרמו להצפות וסחף ולפגיעה בענפי הפלחה, פירות, בננות ומדגה ובכלל זה קריסת חממות ומבני גידול. בהמשך החודש המשקעים הכבדים התרחבו גם לדרום הארץ ולוו במטחי ברד במקומות שונים. מטחי הברד והמשקעים הרבים גרמו לנזקים משמעותיים, בין השאר,  להדרים ולירקות השונים.
 
גם במהלך חודש מרץ אירעו מספר אירועי סערה שלוו, בעיקר, ברוחות עזות ומשבי רוח חזקים שגרמו לנזקים כבדים לגידולי הירקות, פירות, פלחה, אבוקדו וצמחי נוי. 
 
נזקים של למעלה מ-36 מיליון ש"ח לגידולי הירקות
בחלוקה לענפים השונים עולה כי את מירב הנזק ספגו גידולי הירקות. מסיכום נתוני הרבעון הראשון שנערך בקנט עולה כי הקרן תפצה את מגדלי הירקות בלמעלה מ-36 מיליון ש"ח, את מגדלי הפלחה בלמעלה מ-18 מיליון ש"ח ואת מגדלי הפירות והבננות בכ-9 מיליון ש"ח כ"א. נזקים משמעותיים נגרמו ברבעון הראשון גם לבתי הצמיחה (למעלה מ-12 מיליון ש"ח) לענף הלול (למעלה מ-5 מיליון ש"ח), להדרים, לצמחי הנוי ולגידולי האבוקדו.
 
פחות נזקי קרה – יותר נזקי סערה
כשמדברים על שינויי האקלים והתחממות הגלובאלית, נראה כי הדבר בא לידי ביטוי ביתר שאת כאשר בוחנים את גורמי הנזק השונים לגידולים החקלאיים. בעוד שבשנים האחרונות גורם הנזק המרכזי בחורף היה הקרה, הרי שבחורף הנוכחי הקרה גרמה לנזקים מעטים באופן יחסי. מנתוני קנט עלה כי גורם הנזק המרכזי בחודשים האחרונים היו הרוחות העזות שגרמו לנזקים כבדים לגידולים השונים ובכלל זה לנשר של פירות מהעצים. עבור נזקי סערה קנט תפצה את החקלאים בכ-35 מיליון ש"ח. גם המשקעים הרבים שירדו, שאמנם ברובם היו גשמי ברכה לחקלאות ולמשק המים בישראל, גרמו לנזקים רבים. עבור נזקי השיטפונות תפצה קנט את החקלאים בכ-24 מיליון ש"ח ובעקבות נזקי ברד בכ-9.5 מיליון ש"ח. האירועים החריגים והעוצמתיים שנגרמו בגלל ההתחממות הגלובאלית הביאו גם לפגיעות חריגות בענפי חקלאות נוספים ובכלל זה נזקים כבדים לבריכות הדגים שנפרצו כתוצאה מהשיטפונות והגשמים העזים ולכוורות דבורים שנסחפו בשיטפונות.
 
 קנט תתעד את נזקי הקורונה
 שמוליק תורג'מן, מנכ"ל קנט: "ברבעון הראשון של השנה התפרץ וירוס הקורונה (COVID-19) ברחבי העולם, ובכלל זה בישראל והדגיש שוב את החשיבות של החקלאות הישראלית ועצמאות המזון. למרות שהשפעת וירוס הקורונה על החקלאות במרבית הענפים אינה ישירה, הוא גרר נזקים כלכליים בענפי החקלאות השונים בעיקר בשל מחסור בכח אדם, בשל אובדן שווקים בחו"ל ובשל סגירת המלונות, אולמות האירועים והמסעדות. קנט ממשיכה בימים אלה בפעילות השוטפת במטרה לספק את הצרכים השוטפים של החקלאים. להעריך ולפצות את החקלאים על הנזקים שקרו להם בתקופה האחרונה להמשיך ולבטח את הגידולים השונים. בנוסף לפעילות זו, שנמשכת כל העת, קנט נרתמה לסייע, לחקלאים גם בנזקי הקורונה. מעריכי הנזקים של קנט מבצעים תיעוד של הנזקים שנגרמו כתוצאה מהקורונה בענפים השונים, גם למגדלים שאינם מבוטחים. הנתונים שנאספים  ותיעוד היקף הנזק מועברים לגורמים הרלוונטיים להמשך טיפול".
הצפה. צילום: אסף סלומון
נזק לבית רשת בננות
נזק לבית רשת - בננות. צילום: אייל הורוביץ
 
נשר הדרים
נשר הדרים
פתיחת תפריט הנגישות  
(ESC) סגירת חלון הנגישות X דלג אל איזור התוכן (F10) טקסט מוגדל  גודל טקסט רגיל  הפעלה או ביטול של מצב ניגודיות